יום ב', ה’ בתשרי תשע”ח
 
תחזית מזג האויר

מושגים ביהדות אב"ד ראשי תיבות של אב בית דין, שהוא נשיא בית הבדין הרבני. אבות ה"אבות" הם שלושה אנשים שהם ההורים של עם ישראל: אברהם, יצחק ויעקב. אברהם הוא היהודי הראשון. הוא עזב את עירו באור כשדים (עכשיו עירק), והלך לארץ ישראל. יצחק בנו חי רק בארץ ישראל. יעקב בן יצחק ירד למצרים בגלל הרעב. ליעקב היו 12 בנים, והם שנים עשר השבטים של עם ישראל. אבינו מלכנו בקשות המבוססות על תפילתו של ר' עקיבא בעת בצורת (מסכת תענית כ"ה-ב'). תפילה הנאמרת אחרי תפילת שחרית ומנחה בראש השנה ובכל תענית ציבור ובעשרת ימי תשובה, חוץ משבת ומנחה של ערב יום כיפור. בשבת אין אומרים תפילה זאת שאין אדם תובע צרכיו בשבת. אבלות התעוררות של צער בכי, יגון ואבל על מות אחד מקרובי המשפחה. (אבא-אמא-אח-אחות-בעל-בן-בת)זמני אבלות- אנינות- מהפטירה עד הקבורה שבעה- שבעת הימים מהקבורה שלושים- שלושים הימים לאחר המוות. שנת האבל- נהוג רק על הורים. אדמו"ר כינוי למנהיג רוחני. אדונינו מורינו ורבנו. אדר ב' אם נתעברה השנה, נעשה אדר ב' עיקר החודש ואדר' א' טפל לו, כל הדינים והמנהגים הנוהגים בשנה פשוטה באדר א' עוברים בשנה מעוברת לאדר ב'. סיבת הוספת החודש היא לפי שבתורה מצויין שחג הפסח חייב להיות בחודש האביב ובכדי שפסח לא יהיה בחורף מוסיפים חודש. אוכל נפש היתר בישול והכנת אוכל בחג הדרוש לנפש האדם. אושפיזין אורחים, פנים חדשות. הם נשמות אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרון ודוד, שלפי המקורות הם מופיעים כולם בימי חג הסוכות בסוכתו של איש חסיד וצדיק. אחרית הימים התקופה עליה נבאו הנביאים ובה יישב כל עם ישראל בארצו כשבראשו עומד מלך המשיח ובעולם כולו ישרור שלום. ובעידן המשיח יתאפיין השלום האוניברסלי, הכרה בה', שפע יבול בארץ. אי"ה אם ירצה ה' , דיבור מקובל בפי אדם מאמין להבעת תקווה שדבר מה יעשה אם יהא בכך רצון ה'. אמהות ארבע ה"אמהות" הן הנשים של שלושת האבות. שרה הייתה אשתו של אברהם, והיא ילדה את יצחק. רבקה הייתה אשתו של יצחק, והיא ילדה את יעקב. ליעקב היו 2 נשים: רחל ולאה. בספר בראשית מסופר על שלושת האבות ועל ארבע האמהות. אמורא מי שדבריו מופיעים בגמרא וזהו התואר לתלמידי חכמים בזמן הגמרא אחר עריכת המשנה. אמן פירוש המלה "אמן" הוא "אמת", "נכון", "כך יהיה", "הלוואי". כאשר אדם מברך ברכה, השומע עונה "אמן", ומתכוון לומר: הדברים שאמרת הם אמת, הם נכונים, והלוואי שהם יתקיימו. רגילים לומר "אמן" כששומעים אדם מברך ברכה או מתפלל. אסרו חג היום שאחרי חג הפסח, חג השבועות וחג הסוכות נקרא "אסרו חג". אפיקומן ה"אפיקומן" הוא חתיכת מצה שאוכלים בסוף ליל הסדר, הלילה הראשון של חג הפסח. על ה"קערה" של שולחן הסדר שמים שלוש מצות. מהמצה האמצעית לוקחים את האפיקומן. האפיקומן הוא זכר לקרבן שהיו אוכלים בסוף ליל ה"סדר" בזמן בית המקדש. הילדים רגילים "לגנוב" את האפיקומן וההורים מבטיחים להם מתנות, אם יחזירו אותו. ארבע כוסות חכמינו זכרונם לברכה תיקנו לשתות ארבע כוסות בליל הסדר. לפי ארבע לשונות גאולה, המופיעים בספר שמות פרק ו' פסוק ו': "והוצאתי, והצלתי, וגאלתי, ולקחתי". לפי הפסוק "והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים והצלתי אתכם מעבדותם וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלוקים..." ארבע פרשיות שם כולל לארבע שבתות מצוינות מהן שתיים לפני חג הפורים ושתיים לאחריו: שבת לפני ראש חודש אדר נקראת שבת פרשת שקלים (שמות ל'-י"א) שבת לפני חג הפורים נקראת שבת פרשת זכור (דברים כ"ה-י"ז) שבת אחרי חג הפורים נקראת שבת פרשת פרה (במדבר י"ט-א') שבת לפני ראש חודש ניסן נקראת שבת פרשת החודש (שמות י"ב- ב'). לשבתות אלו בפרשת השבוע מוסיפים קריאה מיוחדת בקריאת התורה. ארבעת "המינים" בחג הסוכות לוקחים ארבעה מינים (=סוגים) של צמחים, קושרים אותם ביחד, ומברכים עליהם ברכה מיוחדת לכבוד החג. ארבעת סוגי הצמחים הם לולב, אתרוג, הדס וערבה. הלולב הוא ענף של עץ התמר, האתרוג הוא אחד מפירות ההדר, ההדס הוא שיח ריחני, והערבה הוא עץ הגדל ליד מים. ארון קודש ארון בבית הכנסת שבו נמצאים ספרי תורה. הארון נמצא בחלק הקדמי של בית הכנסת - מול הבימה והקהל. בזמן התפילה פונים המתפללים לכיוון ארון הקודש. כשמתפללים תפילות מיוחדות, כמו למשל תפילות מסוימות שאומרים ביום כיפור, פותחים את ארון הקודש. ארץ ישראל הארץ של עם ישראל. יהודים בכל העולם מרגישים קשר לארץ ישראל. הם מתפללים לכיוון ארץ ישראל. מזכירים את הארץ בתפילות, בזמן שמחה ובזמן צער. אתרוג האתרוג הוא אחד מארבעת המינים שמברכים עליהם בחג הסוכות. האתרוג הוא פרי עץ, אחד מפירות ההדר. בדיקת חמץ בחג הפסח אסור שיהיה חמץ בבית. כדי להיות בטוחים שאין בבית חמץ, בודקים בלילה שלפני ליל הסדר בכל הבית, ומחפשים בכל החדרים, ואת החמץ שמוצאים שורפים למחרת בבוקר בערב פסח (ראה ערך "חמץ"). בורא נפשות ברכה אחרי שתייה. אחר אוכלים ומשקים שאין מברכים אחריהם ברכת המזון ולא ברכה מען שלוש, מברך ברכה אחרונה. בימה הבימה עומדת במרכז בית הכנסת. על הבימה עומד החזן בזמן קריאת התורה. בין השמשות הזמן שבין שקיעת החמה לצאת הכוכבים. ביכורים ביכורים הם הפירות הראשונים בשדה, בכרם, במטע. את הביכורים היו נותנים במתנה לכוהנים בזמן שבית המקדש היה קיים. היו מביאים את הביכורים לירושלים בתהלוכה יפה, ואנשי ירושלים היו באים לקבל את פניהם של הבאים לירושלים, ויחד היו צועדים בתהלוכה עד לבית המקדש. בין המצרים הימים שבין שבעה עשר בתמוז לבין תשעה באב, בהם נוהגים קצת דיני אבלות בגלל חורבן בית המקדש. ביקור חולים צריכים לבקר חולה ולבדוק אם יש לו כל מה שהוא צריך (אוכל, תרופות). צריך גם לעודד את החולה שלא יתייאש בגלל מחלתו. את המצווה צריך כל אחד לקיים בעצמו, ולא שישלח במקומו מישהו אחר לבקר את החולה. בית הלל הלל הזקן כלומר הנכבד חבר בית הדין העליון היה גדול חכמי התורה ומנהיגה הרוחני של האומה שעמד לישראל כמאה שנה לפני חורבן הבית שני. בית המקדש בית המקדש הוא המקום המקודש ביותר לעם ישראל. את בית המקדש בנה שלמה המלך על הר המוריה בירושלים. בבית המקדש עבדו הכוהנים והלוויים. החדר הפנימי של בית המקדש היה "קודש הקודשים". לחדר זה נכנס רק הכוהן הגדול, וזאת רק פעם בשנה, ביום הכיפורים. לפני קודש הקודשים היה ה"קודש", שאליו נכנסו הכוהנים בכל יום, ובחוץ הייתה ה"עזרה", החצר שאליה באו בני ישראל בכל חג ל"עלייה לרגל". היו לעם ישראל שני בתי מקדש. את הראשון החריב נבוכבנצר, מלך בבל, ואת השני החריבו הרומאים. בית כנסת בית הכנסת הוא בית לתפילה וללימודי קודש. בבית הכנסת מתפללים ביום חול, בשבת ובחגים. בית שמאי שמאי הזקן היה ידוע כקפדן והיה נוטה להחמיר, היה בתקופתו של בית הלל. בל יראה ובל ימצא בפסח אסור ליהודי להחזיק בביתו חמץ של יהודי. שנאמר: "ולא יראה לך בכל גבולך" (שמות י"ג-ז'), ונאמר: "שאר לא ימצא בבתיכם" (שמות י"ב-ט"ו). בר מצווה כשילד הוא בר מצווה וילדה היא בת מצווה, הם נחשבים מבוגרים, והם חייבים בכל החובות שהמבוגרים חייבים בהם. ילד נהיה בר מצווה כשהוא בן 13, וילדה כשהיא בת 12. רגילים לעשות חגיגה גדולה לכבוד הילדים שמגיעים לגיל בר מצווה. הבנים המגיעים לגיל בר מצווה מתחילים להניח תפילין. ברית מילה כאשר ילד יהודי מגיע לגיל 8 ימים, עושים לו ברית מילה. הברית היא הסימן שהילד הוא ילד יהודי. היהודי הראשון שעשו לו ברית מילה היה אברהם אבינו, שהיה גם היהודי הראשון. רגילים לעשות חגיגה ולשמוח כשעושים ברית מילה. ברכה אחרונה ברכה הנאמרת אחרי האוכל. ברכות הברכות הן תפילות שבהן אדם מברך את ה' ומודה לו. רוב הברכות מתחילות במלים "ברוך אתה ה'". יש ברכות על דברים שאדם נהנה, אלה הן ברכות שאדם מברך לפני שהוא אוכל או שותה, כדי לתת תודה לה'. יש גם ברכות שמברכים לפני שעושים מצווה, כמו, למשל, הברכה שמברכים לפני שמדליקים נרות שבת. ברכת בשמים ברכה הנאמרת במוצאי שבת בעת ההבדלה על בשמים: "ברוך אתה ה' א-לוקינו מלך העולם בורא מיני בשמים". ברכת הגומל ברכת הודאה היא, לאדם שיצא מסכנה. לפי המקורות ארבעה צריכים להודות: יורדי הים, הולכי מדבריות, מי שהיה חולה ונתרפא, מי שהיה חבוש בבית האסורים. הברכה היא: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם הגומל לחייבים טובות שגמלני כל טוב". ברכת הזימון הברכה לפני ברכת המזון של שלושה אנשים (ומעלה) שאכלו יחד. ברכת המזון ברכה שמברכים אחרי שגומרים לאכול ארוחה. בברכה הזאת מודים לה' על האוכל שאכלנו. ברכות הנהנין ברכות הנאמרות לפני אכילה או שתיה מתוך הכרת הטוב שנתן לנו הקב"ה לאכול. ברכת התורה הברכות שאמר מי שעולה לתורה- לפני הקריאה ולאחריה. ברכה לפני הקריאה: "ברכו את ה' המבורך, ברוך ה' המבורך לעולם ועד, ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר בחר בנו מכל העמים ונן לנו את תורתו, ברוך אתה ה' נותן התורה". ברכה אחרי הקריאה: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר נתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכינו, ברוך אתה ה' נותן התורה". ברכת כוהנים ברכת כוהנים היא ברכה מיוחדת שהכוהנים מברכים את ישראל בבית הכנסת: "יברכך ה' וישמרך, יאר ה' פניו אליך ויחונך, יישא ה' פניו אליך וישם לך שלום" (ראה ערך "כוהנים"). ברכת מאורי האש ברכה הנאמרת במוצאי שבת בעת ההבדלה על נר, שעליו אומרים: "ברוך אתה ה' א-לוקינו מלך העולם בורא מאורי האש" ברכת שהחיינו ברכה הנאמרת בכל חג בעת הקידוש, בעת אכילת פראי חדש, או לבישת בגד חדש: "ברוך אתה ה' א-לוקינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והיגענו לזמן הזה. גולה כל מקום מחוץ לארץ-ישראל שגרים בו יהודים נקרא "גולה". כאשר נחרבו בית המקדש הראשון והשני, גירשו את היהודים מארץ-ישראל, הגלו אותם ממנה בכוח. ומאז כל יהודי שגר בחוץ לארץ-ישראל חי בגולה או בגלות. הגולה, נקראת גם "תפוצה", כי היהודים הופצו, פוזרו, בכל הארצות בעולם. יהודים שחיו בגולה ניסו תמיד לעלות לארץ-ישראל. גט המסמך המפריד בין שני בני זוג נשואים ומתיר את האשה להינשא לאחר. נכתב ע"י סופר בסמכות בית דין רבני. גיהנום המקום בו מקבלת הנשמה את ענשה על מעשיה הרעים בהיותה בעולמנו. לפי המסורת המקור מופיע בספר ירמיהו ל"ב-ל"ה על גיא בין הינום בירושלים אשר שם הועלו ילדים למולך. גיור כאשר לא-יהודי מחליט להיות חלק מן העם היהודי, הוא מתגייר. הגיור נעשה כאשר הוא מקבל על עצמו את החובות של העם היהודי, והופך להיות יהודי בטקס מיוחד. בית דין מטפל בענייני הגיור. גלות בבל אחרי שחרב בית המקדש הראשון, גירשו (הגלו) הבבלים את היהודים לבבל (היום עירק), והם חיו שם במשך 70 שנה (ראה "גולה"). שנים אלה נקראות השנים של "גלות בבל". באותם 70 שנה הייתה ארץ ישראל כמעט בלי תושבים יהודים. גלילה לסגירת ספר התורה (עיין ערך "ספר תורה") קוראים "גלילה", כי ספר התורה הנמצא בבית הכנסת בתוך ארון הקודש כתוב על קלף, והקלף כרוך (מגולגל) על שני מוטות. בתחילה או בסוף קריאת התורה מרימים את ספר התורה לפני כל המתפללים, ואחרי שמראים להם את הספר, סוגרים אותו, גוללים אותו. גמילות חסד מצווה לעשות מעשים טובים ולעזור למי שזקוק לעזרה; למשל: מצווה לבקר חולים, להלוות כסף למי שצריך, לתת אוכל לאדם רעב, לתת עצה טובה למי שאינו יודע מה לעשות. למצוות אלה קוראים "גמילות חסד". ברוב קהילות ישראל יש קופות המלוות כסף ללא ריבית למי שצריך, ומכנים אותן בקיצור גמ"ח (=גמילות חסד). גמרא מלה ארמית היא, והיא: א) שם כולל לכל התלמוד. ב) החלק הכולל את דברי האמוראים בלבד. ג) דיונים של אמוראים על המשנה. גן עדן המקום בו ממשיכה לחיות הנשמה לאחר שעזבה את גוף האדם. גניזה מקום בבית הכנסת שבו נגנזים ספרי קודש וכתבים באותיות עבריות שנזכר בהם שם ה' שהוצאו מכלל שימוש ואסור להשמידם. הגניזה המפורסמת ביותר הייתה בבית כנסת במצרים. גר, גר צדק גר הוא לא-יהודי, שהחליט, מרצונו, להצטרף לעם ישראל ולקיים את המצוות של הדת היהודית. הגר עובר גיור בבית דין (ראה ערך "גיור"). לפעמים קוראים לגר "אברהם בן אברהם (אבינו)", כדי להראות שהגר הוא בנו של אברהם אבינו, שהיה היהודי הראשון. יש מצווה מיוחדת לאהוב את הגר ולקרב אותו. דויד (דויד המלך) דויד המלך היה המלך הראשון ששלט על כל עם ישראל. הוא חי לפני קרוב ל -3,000 שנים. בתקופה של דויד היו הרבה מלחמות, וכשנצח במלחמות הרחיב את הגבולות של ארץ ישראל. בנו היה שלמה המלך שבנה את בית המקדש הראשון. הבדלה "הבדלה" - ברכות שאומרים במוצאי שבת ובמוצאי חג כדי לציין את המעבר מן הקודש ואת ההפרדה (ההבדלה) ביניהם. הברכות האלה מסיימות את השבת ואת החג חגיגית. בהבדלה במוצאי שבת מברכים ארבע ברכות: על היין, על בשמים, על נר שמדליקים ועל ההבדלה בין שבת לימים אחרים. הגדה של פסח "ההגדה" היא ספר שקוראים בליל הסדר, הלילה הראשון של חג הפסח. בהגדה כתוב כל מה שעושים ואומרים בליל הסדר. יש בה תיאורים על יציאת מצרים ושירי תודה לה' על הגאולה שגאל את בני ישראל כשיצאו ממצרים. נוהגים לקשט ולצייר את ההגדה של פסח. הגעלת כלים הכשרת כלים מאיסור הבלוע בדופנותיהם ע"י הטבלתו במים רותחים כגון כלי חמץ לפסח. הדס ההדס הוא שיח שנותן ריח טוב. ההדס הוא אחד מארבעת המינים שמברכים עליהם בחג הסוכות (ראה ערך "ארבעת המינים"). הכותל המערבי "הכותל המערבי" הוא הקיר המערבי של הר הבית שבו היה בית המקדש (ראה ערך "הר הבית"). קיר זה נשאר שלם מאז חורבן הבית, ועל ידו מתפללים יהודים הבאים לבקר במקום. הכנסת אורחים הכנסת אורחים = הזמנת אורחים לבית, מצווה לקבל אורחים ולתת להם הרגשה טובה. הכוונה במצווה זאת היא בעיקר לאנשים שאיננו מכירים, אנשים שאינם מן המשפחה שלנו, אנשים שצריכים קורת גג. בספר בראשית מסופר על אברהם אבינו, שהיה חולה, ואף על פי כן קיבל אורחים וטיפל בהם. אברהם הוא דוגמה למכניס אורחים. הושענא רבה היום שלפני שמחת תורה, בו מסתיים הדין של הימים הנוראים. הזכרת נשמות (יזכור) בחגים עורכים אזכרה לנשמות הנפטרים בעת התפילה, ביום כיפור, שמיני עצרת, אחרון של פסח ושבועות. היתר עסקה חוזה המתיר הלוואה בריבית בעשותו את המלווה לשותף ברווחי הלווה מכספי ההלוואה. הלכה התורה שבעל פה (ראה ערך "תורה שבעל-פה") מסבירה ומפרשת את המצוות ואת החוקים של היהדות. ההוראות הקשורות בהתנהגות של היהודי נקראות "הלכה". ספרים רבים מתארים את ההלכה; החשובים שבהם: "משנה תורה" של רבי משה בן מימון, הרמב"ם (חי במאה ה-12), ו"שולחן ערוך" של רבי יוסף קארו (חי במאה ה-15). הלל ה"הלל" הוא תפילה מיוחדת, מתוך ספר תהלים, שאומרים בראש חודש ובחגים. קוראים לתפילה זו "הלל", כי המזמורים שבתפילה עוסקים בתהילה לה'. אומרים תפילה אחרי תפילת שחרית, בחגיגיות ובשירה. הפטרה ההפטרה היא חלק מהקריאה בתורה בבית הכנסת בשבתות ובחגים. האחרון העולה לתורה קורא את ההפטרה. ההפטרה היא פרק מתוך ספרי הנביאים, שקוראים אותו בשבת ובחג אחרי שקוראים את פרשת השבוע. (ראה ערך "פרשת השבוע"). הפרק הזה קשור בתוכן שלו לנושא של פרשת השבוע או לתוכן של החג. הקפות בשמחת תורה, היום השמיני של חג סוכות, גומרים לקרוא בבית הכנסת את כל התורה (ראה ערך "קריאת התורה"). ביום זה עושים חגיגות בבית הכנסת, ובזמן החגיגות מקיפים עם ספרי תורה את הבימה שעומדת באמצע בית הכנסת ומקיפים אותה שבע פעמים בשירה ובריקודים. הר הבית "הבית" הוא בית המקדש, ו"הר הבית" הוא ההר, שעליו בנו את בית המקדש. להר זה קוראים גם "הר המוריה", ולפי המסורת על הר זה הייתה עקדת יצחק. הורדוס המלך הגדיל את הר הבית, ובנה עליו מחדש את בית המקדש (ראה ערך "בית המקדש"). התרת נדרים בערב ראש השנה או בערב יום כיפור נוהגים להתיר נדרים כדי שלא יכשלו באי קיומם. וידוי תפילת חרטה ובקשת סליחה מאת הבורא. תפילה זו נאמרת בימי חול ובימים נוראים. ונתנה תוקף פיוט מרשים על משפט האדם בימים נוראים נאמר בתפילת מוסף. הפיוט נכתב ע"י רבי אמנון ממגנצא שנרצח ע"י הצלבנים מכיוון שסירב להמיר את דתו, ולכן כתוב: "מי יחיה ומי ימות" לעתיד לבוא. זאת חנוכה היום האחרון של חנוכה נקרא זאת חנוכה. זמירות ה"זמירות" הם שירים ששרים בשבת בין מנה למנה ובסיום של כל אחת משלוש הסעודות של השבת. שירים אלה נקראים "זמירות", כי מזמרים (שרים) אותם. חברה קדישא קבוצת אנשים העוסקת בקבורת המת ע"פ ההלכה. חול המועד הימים שבין היום הראשון ובין היום האחרון של חג הפסח ושל חג הסוכות נקראים "חול המועד", כי בימים אלה מקיימים מצוות שונות הקשורות בחג, עובדים בהם מעט, מטיילים, לומדים ונמצאים יחד עם המשפחה. חודש חודש בלוח היהודי הוא 29 או 30 יום. החודש מתחיל כאשר הירח "נולד" מחדש, והוא נראה דק מאוד בשמים. שמות החדשים הם: תשרי, מרחשוון, כסליו, טבת, שבט, אדר, ניסן, אייר, סיוון, תמוז, אב, אלול. חומש אחד מחמשת הספרים שבתורה: בראשית, שמות, ויקרא, במדבר, דברים. חורבן הבית "הבית" הוא בית המקדש. כשמדברים על חורבן הבית מתכוונים לחורבן בית המקדש. לפי המסורת נחרבו בית המקדש הראשון והשני ביום התשיעי של חודש אב. בגלל זה מצווה לצום בתשעה בחודש אב, ולהשתתף באבל וצער על חורבן בית המקדש. חז"ל ראשי תיבות של חכמינו זיכרונם לברכה. חזן החזן הוא האיש הקורא את התפילות בבית הכנסת לפני ציבור המתפללים. חלק מן התפילות הוא אומר בקול עם מנגינה. החזן עומד באמצע בית הכנסת או במקום המיוחד לו ליד ארון הקודש. חלה 1.החלה היא לחם טעים, שנוהגים לאכול בשבתות ובחגים. את החלה עושים מקמח לבן, והצורה שלה יפה ומיוחדת. 2. החלק שמפרישים מבצק קמח ניתן לכהן .בימינו זה נשרף כי הכהן טמא. חלול השם התנהגותו המוסרית של האדם אשר מביא לקידוש ה' ולא לחילולו לפי שנאמר "ןלא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל..." חליצה אשה שבעלה מת ללא בנים והשאיר אח והוא אינו רוצה לקחתה לאשה ניתרת היא להינשא לאחר ע"י חליצת נעלו של אחי המת. חלל כהן אסור לו לישא אשה גרושה, זונה וחללה. עבר הכהן ונשא אשה פסולה מאלו הבן הנולד הרי הוא חלל. חמץ כאשר מערבבים מים בקמח, מקבלים בצק. אם משאירים את הבצק כמה זמן, הוא תופח, ונעשה גדול יותר. בדרך כלל גם מוסיפים שמרים, ואז הבצק תופח מהר יותר והוא גבוה יותר. הבצק התופח הוא חמץ. בפסח אין אוכלים בצק שהחמיץ.אם מערבבים את הקמח עם המים, ומיד שמים בתנור. כך מקבלים מצות (ראה ערך "בדיקת חמץ"). חנוכה חנוכה הוא חג שחוגגים בחודש כסלו במשך 8 ימים. את חג החנוכה חוגגים כדי לזכור את הניצחון של היהודים על היוונים וגם כדי לזכור הנס עם פך השמן שמצאו היהודים בבית המקדש. היהודים כבשו את בית המקדש, ורצו להדליק את המנורה. אבל במקדש לא היה שמן טהור, והם מצאו רק פך קטן, שהיה בו שמן בכמות המספיקה ליום אחד. והנה קרה נס, והשמן הזה הספיק לשמונה ימים. חרוסת חרוסת היא אחד המאכלים שאוכלים בליל הסדר, בלילה הראשון של חג הפסח. את החרוסת עושים מאגוזים, מפירות ומיין. החרוסת נראית כמו טיט, כמו החומר שבני ישראל השתמשו בו במצרים כדי לבנות בתים למלך פרעה. את החרוסת אוכלים זכר לעבודה הקשה שעבדו בני ישראל במצרים. חרם דרבנו גרשם חכם יהודי שחי לפני כאלף שנה באירופה ותיקן תקנות אשר בעובר עליהם יהיה מוחרם כגון: לא לשאת שתי נשים ושמירת צנעת הפרט. טבילת כלים כלי זכוכית או מתכת חדשים המיוצרים ע"י גוי חייבים טבילה במקווה או בים לפני השימוש. טבל אוכל שלא ניתנו ממנו תרומות ומעשרות כדרוש. האכילה אסורה. טלית הטלית היא בגד עליון בצורת מלבן. בכל אחת מן הפינות של הטלית יש ציציות (ראה ערך "ציצית"). בגד זה לובשים גברים על הבגדים בזמן תפילת שחרית. טעמי המקרא סימנים בכתב המציינים גוונים מיוחדים של הנעימה בקריאת התורה. טריפה בהמה או עוף שיש בהם אחד המומים אשר לפי התורה אין לאכלם בגללו אף אם נשחטו כדין. יבום אישה שבעלה מת ללא בנים והשאיר אח, חייב אחי המת לשאת את האלמנה לאישה. נישואים אלו קרויים – ייבום. י"ג העיקרים שלושה עשר עקרונות באמונה היהודית שסידרו לפי הרמב"ם. שלושה עשר העיקרים מתחלקים לפי שלושה עקרונות ביהדות: אמונה בבורא עולם, אמונה בתורה משמים, אמונה בשכר ועונש ובהשגחה. י"ג מידות שלוש עשרה מידות של הקב"ה אשר קוראים בספר שמות ל"ד : "ויעבור ה' על פניו ויקרא ה' ה' אל רחום וחנון ארך אפיים ורב חסד ואמת נוצר חסד לאלפים נושא עוון ופשע וחטאה ונקה לא ינקה פוקד עוון אבות על בנים ועל בני בנים ועל שלשים ועל רבעים". יהרג ואל יעבור חיוב האדם למסור את נפשו כדי לא לעבור על שלושת העבירות החמורות: עבודה זרה, גילוי אריות, ושפיכות דמים (רצח). יום הכיפורים יום הכיפורים הוא היום הקדוש ביותר בשנה ליהודים. ביום זה אנו צמים, ומצטערים על כל המעשים הרעים שעשינו במשך השנה ומבקשים מה' לסלוח לנו (לכפר=לסלוח על מעשה רע, על חטא). יום הכיפורים חל ביום העשירי של חודש תשרי, והוא בא אחרי עשרה ימים שבהם יהודים מרבים להתפלל וחושבים על מעשיהם. ביום הכיפורים מתפללים בבית הכנסת מתוך מחזור שיש בו תפילות מיוחדות ליום הכיפורים (ראה ערך "מחזור"). יום העצמאות יום העצמאות חל בתאריך ה' באייר. ביום זה הכריזו על הקמת מדינת ישראל בשנת תש"ח - 1948. יום העצמאות הוא יום שמחה על הקמתה של מדינת ישראל. מאז חורבן בית המקדש, לפני 1900 שנים ועד היום, היהודים לא היו השליטים של ארץ ישראל. רק מאז הקמת מדינת ישראל פתוחה ארץ ישראל לעלייה של כל יהודי. יום טוב שם כללי לכל החגים והמועדים. יום טוב שני של גלויות בחוץ לארץ כל חג משלושת הרגלים נחוג יומיים. יום ירושלים בזמן קום מדינת ישראל לא הצליח צה"ל לכבוש את כל הארץ. ירושלים העתיקה נשארה בשלטון של ממלכת ירדן. רק בשנת תשכ"ז - 1967, בזמן מלחמת ששת הימים, כבש צה"ל את ירושלים. שחרור ירושלים היה ביום כ"ח באייר, ולזכר שחרור ירושלים חוגגים בכל שנה את יום ירושלים: עולים לירושלים וחוגגים בה. ימים נוראים הימים הנוראים הם עשרה ימים מראש השנה ועד יום הכיפורים. בעשרה ימים אלה מוסיפים תפילות מיוחדות, ויהודים חושבים על המעשים שעשו במשך השנה שהסתיימה ומשתדלים להתנהג באופן נכון יותר וטוב יותר. בימים הנוראים יש אנשים שקמים בבוקר מוקדם לתפילת "סליחות" (ראה ערך "סליחות"). לימים אלה קוראים גם "עשרת ימי תשובה".יעלה ויבוא קטע תפילה הנאמר בתפילת שמונה עשרה ובברכת המזון בחגים ובראש חודש ומתחיל "א-לוקינו וא-לוקינו אבותינו יעלה ויבוא ויגיע וירצה ויראה..." תפילה זו היא בקשה לבורא עולם שיתקבלו בקשותינו. יציאת מצרים יציאת מצרים היא המאורע החשוב ביותר בהיסטוריה של עם ישראל. זאת הייתה יציאה מעבדות לחרות, לחופש. בני ישראל היו בגלות מצרים יותר ממאתיים שנה. הם היו עבדים של המלך פרעה. ורק אחרי שה' הכה את המצרים עשר מכות קשות, הסכים פרעה לשלוח את בני ישראל לחופשי. כך הפכו בני ישראל מעם של עבדים לעם חופשי. יציאת מצרים היא סמל ליציאה משעבוד ומעבדות לחירות ולעצמאות. את חג הפסח חוגגים ביום שבו יצאו בני ישראל ממצרים. כוהנים ולוויים כוהנים ולוויים הם יהודים בני שבט לוי. לוי היה אחד מ-12 בניו של יעקב אבינו. רק הכוהנים והלוויים עבדו בבית המקדש. הכוהנים עבדו בתוך המקדש, והלוויים ניגנו בכלי נגינה, ושמרו על המקדש. עד היום יש לכוהנים מעמד מיוחד. הם מברכים את העם בבית הכנסת. כלאיים א) כלאי בהמה – איסור הרבעת בעלי חיים מין שאינו במינו. ב) כלאי זרעים- איסור זריעת שני מיני זרעים. ג) הרכבת אילן – איסור הרכבת אילן באילן אחד שאינו מינו. כל נדרי "כל נדרי" - תפילה חגיגית שאומרים בליל יום הכיפורים במנגינה מיוחדת. בתפילה זו היהודים מבקשים סליחה על הדברים שהבטיחו לקיים ולא קיימו, והם מחליטים לא להבטיח בעתיד הבטחות שאי אפשר לקיים אותן. כסא של אליהו כסא עליו מניחים את התינוק בעת ברית המילה, לפי המסורת אליהו הנביא נוכח בטקס הברית מילה. כפרות לקיחת תרנגול או כסף בערב יום כיפור וסיבובו על הראש ואמירה שבגלל חטאיו היה חייב מיתה והכסף לצדקה, או התרנגול לשחיטה, מכפר. כשר אוכל שמותר לאכול אותו לפי דיני ישראל. כתובה שטר התחייבות כספית שכותב האיש לאשתו בעת החופה במקרה ויגרשנה או שהוא ימות. כן כולל שטר זה את התחייבויות האיש לאשתו בתקופת היותם נשואים כגון: מזונות, לבוש וכו'. שטר זה הינו המסמך הראשון בעולם המעגן את זכויותיה של האשה. לולב הלולב הוא אחד מארבעת המינים שמברכים עליהם בחג הסוכות. הלולב הוא ענף של עץ התמר (ראה ערך "ארבעת המינים"). לחם משנה בסעודת השבת מברכים של שתי חלות ולאחר מכן אוכלים מאחת מהן. הסיבה לכך היא כי בזמן שהייתם של בני ישראל במדבר לאחר יציאת מצרים, ביום שישי, נפלו שתי מנות מן השמים ליום שישי וליום שבת. ל"ט אבות מלאכה 39 מלאכות שאסור לעשותן בשבת. ליל הסדר "ליל הסדר" הוא הלילה הראשון של חג הפסח. בליל הסדר קוראים את ההגדה, מספרים על יציאת מצרים, ושותים ארבע כוסות יין. על השולחן מונחת הקערה, ועליה מאכלים שמסמלים דברים שונים הקשורים ביציאת מצרים. לכה דודי פזמון לכבוד השבת הנאמר בעת קבלת שבת ומתחיל: "לכה דודי לקראת כלה פני שבת נקבלה". פיוט זה נכתב ע"י שלמה אלקבץ 1505-1584 בצפת. לשון הרע ציווי מהתורה לא לפגוע בבני אנוש באופן דיבורנו ולא לרכל על אחרים לפי שכתוב: "לא תלך רכיל בעמיך..." "לשנה הבאה בירושלים" זוהי תפילה וקריאה שקוראים בסוף תפילת יום הכיפורים בבית הכנסת ובסוף ליל הסדר. קריאה זו מראה שכל יהודי רוצה לחיות בירושלים, ואם הוא לא הצליח עדיין להגיע לירושלים, הוא מקווה ומתפלל, שלפחות בשנה הבאה הוא יגיע אליה. מגילת איכה ספר מן התנ"ך, קינה על חורבן בית המקדש, נכתבה ע"י ירמיהו הנביא. קוראים אותה בבית הכנסת בליל תשעה באב. מגילת אסתר "מגילת אסתר" היא אחד מספרי התנ"ך. קוראים את מגילת אסתר בי"ד באדר, בחג הפורים, בבית הכנסת (בירושלים: ביום ט"ו באדר). במגילת אסתר מסופר הסיפור על אסתר המלכה ועל מרדכי היהודי, שהצליחו להציל את עם ישראל בזמן אחשוורוש, מלך פרס. המן, שהיה שר אצל אחשוורוש, רצה להרוג את כל היהודים ביום אחד, בתאריך י"ד באדר. אסתר הצליחה לבטל את רצונו של המלך והצילה את כל היהודים. מגילת רות ספר מן התנ"ך נלמד ונאמר בחג השבועות המספר על רות המואביה שהתגיירה ודוד המלך היה נינה. מדרש רבה סדרת אגדות על התורה, כתובים לפי הפסוקים שבתורה. מוסף "מוסף" היא תפילה מיוחדת שמוסיפים בשבת, בראש חודש ובחגים, אחרי תפילת שחרית. מוקצה דברים האסורים לשימוש בשבת ואסור לטלטלם בשבת (בעיקר דברים שהשימוש בהם בשבת אסור, כגון: כסף, כלי עבודה ומכשירי כתיבה). מזוזה קלף ששמים על פתח הבית, ובקלף כתובות פרשות מן התורה: פרשת "שמע" ופרשת "והיה אם שמוע",. המזוזה היא סימן לבית שגרים בו יהודים. מחזור מחזור הוא ספר ובו תפילות מיוחדות לחגים: לראש השנה וליום כיפור וכן לחגים פסח,שבועות וסוכות. בחגים אלה יש תפילות מיוחדות, ולכן יש ספרים מיוחדים שבהם התפילותהמתאימות לכל חג. כיוון שיש מנהגי תפילה שונים בעדות ישראל, יש גם מחזורים שונים. מכירת חמץ כדי לא לעבור על איסור בל יראה מוכרים לפני הפסח את החמץ לגוי. הנוהג הוא שמוכרים זאת באמצעות רב המקום והוא במרוכז מוכר לגוי בכדי לא לעבור על בל יראה ובל ימצא. מלאך יצור רוחני העושה את רצון הא-לוקים ומשמש לו שליח. המלאכים מופיעים בדמות של אנשים. מלווה מלכה סעודה במוצאי שבת המלווה בשירים. מליחת בשר בשר כשר שנשחט חייבים להכשירו ע"י שרייתו במים ומילחתו במלח שעה, כי התורה אסרה על עם ישראל לאכול דם ולכן פיזור המלח גורם לבליעת הדם ואז ניתן להכשיר את הבשר לבישול. בשר שנעשה על האש אין צורך במליחה מפני שהאש שורפת את הדם. מלכי-ישראל "מלכי ישראל" הם האנשים ששלטו על עם ישראל בתקופת המקרא. יש ספר מיוחד בתנ"ך, ספר מלכים, שבו מסופר על המלכים של מלכות יהודה ושל מלכות ישראל. המלך הראשון בישראל היה שאול המלך, שמלך זמן קצר. אחריו מלך דויד המלך, והוא מלך על כל ישראל. בנו של דויד היה שלמה, והוא בנה את בית המקדש. אחרי שלמה התחלק עם ישראל לשני חלקים: ירבעם מלך על 10 שבטים, ולממלכה שלו קראו "מלכות ישראל", ורחבעם בן שלמה מלך על שני שבטים, ולממלכה שלו קראו "ממלכת יהודה". מנחה "מנחה" היא תפילה קצרה שאומרים אותה בחצי השני של היום.(ראה ערך תפילה) מניין עשרה גברים יהודים הם מניין. תפילה שבה משתתפים עשרה גברים היא תפילה במניין. יש כמה תפילות שאפשר לומר אותן רק במניין. מעיין שבע בתפילת שמונה עשרה של שבת משמיטים י"ג ברכות אמצעיות הנוהגות בימי חול ואמרים במקומם ברכת קדושת היום. הברכה הקצרה מגן אבות כוללת מעין שבע הברכות. מעשר ראשון חלק (עשירית) מן האוכל הצומח הניתן ללוי. מעשר עני חלק (עשירית) הניתן לעני (מכל רכוש) המצוה להוציא מעשר עני בשנה השלישית והשישית מן השמיטה. מעשר שני חלק (עשירית) מן האוכל הצומח אותו חייבים לאכול בירושלים. מפטיר "מפטיר" פירושו "מסיים". בכל שבת עולים לתורה שבעה אנשים. האחרון העולה לתורה הוא ה"מפטיר", והוא גם קורא את ההפטרה (ראה ערך "הפטרה"). מצה מצה היא הלחם שאוכלים בחג הפסח. בזמן יציאת מצרים לא הספיקו בני ישראל לאפות לחם. הם אפו את הבצק לפני שהחמיץ (נהיה חמוץ). לזכר זאת אנו אוכלים בפסח מצות. את המצות עושים מקמח וממים, ואופים אותן מהר, לפני שהבצק מספיק להחמיץ. מצה שמורה מצה שדאגו לבל תחמיץ החלה משעת קצירת החיטים. מצווה ביהדות מצווה היא כל מעשה שאדם חייב לעשות או כל דבר שאסור לאדם לעשות על פי מה שכתוב בתורה, על פי מה שה' ציווה. מצוות בין אדם לחברו מצוות אלו מלמדות את האדם איך להתנהג אל חברו. למשל: אסור לשקר, צריך לכבד את ההורים, אסור לתת לחבר עצה רעה, אסור לגנוב, ואם מוצאים דבר שחבר איבד, צריך להחזיר לו. כל המצוות האלה הן מצוות "בין אדם לחברו". אלה הן מצוות המסבירות לאדם מה מותר ומה אסור לו לעשות לאדם אחר או לאנשים אחרים. מצוות בין אדם למקום "המקום" הוא כינוי לה' (כינוי לאלוקים). "מצוות בין אדם למקום" אלה מעשים שאדם צריך לעשות אותם לפי רצון ה'. לדוגמה: היהודי צריך לנוח בשבת ולא לעבוד בה; צריך להתפלל, לחגוג את החגים היהודיים, לשים מזוזה, לעשות ברית מילה - כל אלה הן מצוות שאדם עושה אותן מתוך האמונה בה'. מצוות בני נח שבע מצוות בהן חוייבה כל האנושות ע"י הקב"ה עוד בימי בני נח. גוי אשר מקפיד על קיום מצוות בני נח יש לו חלק לעולם הבא. ואלה הן: אבר מן החי (איסור צער בעלי חיים). ברכת ה'. גניבה וגזלה. דין צדק כל אזרח. איסור הרג ורצח איסור עבודה זרה איסור זנות. מצוות התלויות בארץ מצוות הקשורות לאדמה ונוהגות רק בארץ ישראל. מצוות עשה ומצוות לא תעשה המצוות שבתורה מתחלקות לשני סוגים: מצוות האומרות מה צריך לעשות ומצוות האומרות מה אסור לעשות. למצוות הכתובות בצורה של הוראות איך להתנהג קוראים "מצוות עשה", ולמצוות האחרות קוראים "מצוות לא תעשה". יש בתורה 248 מצוות עשה, ו-365 מצוות לא תעשה. בסך הכל יש בתורה 613 מצוות (בגימטריה - תרי"ג מצוות). מצוות עשה שהזמן גרמא מצוות שזמן קיומה קשור בזמן, כגון: תפילין- רק ביום, ומסוג מצוות כאלו נשים פטורות. מקווה מקווה מים, שבהם מכונסים מים ונתייחד לברכה של מים בה טובלים הטמאים להיטהר מטומאתם. מרור מרור הוא אחד מן המאכלים שאוכלים בליל הסדר כדי לזכור שהיינו עבדים במצרים. המרור הוא עלים מרים של חסה או חזרת, ואוכלים אותם לזכר החיים המרים במצרים. משיח המונח משיח מקורו הוא מתקופת המקרא למי שהיה משוח בשמן וקיבל מינוי להעביר את רצון ה' או כמלך על ישראל או ככהן גדול. ואילו היום המונח משיח הוא מזרעו של דוד מלך ישראל אשר יביא את הכרת ה' בעולם, שלום בין עמים ושיבת עם ישראל לארצו. משלוח מנות בחג הפורים יש מצווה לשלוח מנות איש לרעהו. משלוח מנות כולל דברי מאכל. כל אחד שולח מנות לבני משפחה קרובים, לחברים, לשכנים. זהו מנהג שבא להזכיר את השמחה של היהודים כאשר הם ניצלו מהשמדה בזמן אחשוורוש. משנה המשנה היא אוסף חוקים, מחלוקות וויכוחים שנמסרו בעל-פה מדור לדור על ידי חכמים שחיו מזמן החשמונאים ועד שנת 200 לספירה (ראה ערכים "תורה שבעל-פה" ו"הלכה"). המשנה כוללת שישה ספרים, וכל אחד מהם עוסק בנושא אחר. ששת הספרים האלה נקראים "שישה סדרי המשנה". השמות של ששת ספרי משנה הם: זרעים, מועד, נשים, נזיקין, קודשים וטהרות. משנה תורה ספר שערך הרמב"ם ב-14 נושאים הכולל בתוכו את כל ההלכות והדינים ביהדות ונקרא גם "יד חזקה" לפי שיש בוי"ד חלקים. מתן תורה בני ישראל קיבלו את התורה, לפי המסורת, בחג השבועות. ליום שבו נתן ה' את התורה קוראים "יום מתן תורה". בזמן מתן תורה קיבלו ישראל את עשרת הדיברות. עשרת הדיברות כתובים בספר שמות ובספר דברים. בחג השבועות קוראים בבית הכנסת את סיפור מתן תורה, כפי שהוא מסופר בתורה, ולכן קוראים לחג השבועות גם "חג מתן תורה". מתנות לאביונים בחג הפורים יש מצווה לתת מתנות לאביונים, לעניים. גם המצווה הזאת היא כדי לזכור שה' הציל את עם ישראל בזמן אחשוורוש והיא באה להרבות שמחה ואהבה בין היהודים. מתנות עניים דברים שחייבים לתת לעניים: א) פאה- חיוב להשאיר בפאת שדהו חלקה שלא יקצרנה בעבור העניים. ב) שכחה- אם בעת הקציר שכח עומר ולא אספו אסור לחזור לקחתו ג) לקט- שבלים בודדות שנרו בעת הקציר, אסור לקחתן. ד) פרט- גרגרי ענבים הנושרים בעת הבצירה, ואסור לקחתם. ה) עוללות- אשכולות קטנים ודלילים גם הם לעניים. נבלה בהמה שמתה שלא ע"י שחיטה נכונה והיא אסורה באכילה. נבלה אסורה באכילה שנאמר: "לא תאכלו כל נבלה, לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה או מכור לנכרי". נדר ונדבה התחייבות שמקבל אדם על עצמו לעשות ביחס לאלוקים כגון קרבן או מעשר מכל אשר יתן לו ה'. נטילת ידיים לפני אכילת לחם נוטלים ידיים עם כלי ומברכים על כך: "ברוך אתה ה' א-לוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על נטילת ידיים". במקרים נוספים כגון בכל בוקר אחרי קומו ממטתו צריך אדם לרחוץ את ידיו ופניו. ניחום אבלים ביקור המעודד את הזולת בשעת צערו באמצעות דברי נחמה, פעמים גם השתיקה מהווה ניחום והזדהות עם האבל. חז"ל לימדונו כאשר חוזר האבל מהלוויה אומרים לו: "המקום ינחם אותך בתוך שאר אבלי ציון וירושלים". להזכיר לו כי הוא חלק מעם ישראל ותחת השגחת הבורא. ניסים מאורעות או תופעות מופלאים החורגים מכל המתרחש בעולם במסגרת חוקי הטבע. כל פעולת ה' בטבע ובתולדות העמים אך פלאים הם: "מאת ה' היתה זאת היא נפלאית בעינינו" נעילה "נעילה" היא תפילה מיוחדת שאומרים ביום הכיפורים לקראת סוף היום. היא התפילה החמישית הנועלת את תפילות יום הכפורים בתפילה זו יש שיר המתחיל במלים "פתח לנו שער בעת נעילת שער" נרות שבת אלו הם הנרות שהאישה מדליקה לכבוד שבת. את הנרות מדליקים ביום שישי לפני שקיעת השמש. נשמה ניצוץ אלוקי הנמצא אצל האדם המתבטא בכח הבחירה והמקנה לו את היכולת להתוות את דרכו ולהתגבר על יצרו ולהתנהג לפי מצפונו נשמה יתירה בשבת יש ליהודי התעלות רוחנית יתירה על זו שבימות החול. סוכה הסוכה היא בית קטן שבונים לכבוד חג הסוכות. את הסוכה מקשטים בכל מיני קישוטים צבעוניים. בסוכה אוכלים במשך כל החג, ויש אנשים שגם ישנים בסוכה. את הסוכה בונים בחוץ, תחת השמים. במקום תקרה שמים ענפים ועלים. דרך הענפים אפשר לראות את הכוכבים. סוכות סוכות הוא חג שחוגגים שבעה ימים. החג מתחיל ביום ה- 15 בחודש תשרי. (ט"ו תשרי) בחג הסוכות יושבים בסוכה, ולא בבית. עושים זאת לזכר הימים שבני ישראל גרו בסוכות, כשהיו בדרך ממצרים לארץ ישראל. סופר סת"ם אדם הכותב ספרי תורה, תפילין ומזוזות. סידור הסידור הוא ספר שבו כתובות ומסודרות כל התפילות שאדם יהודי מתפלל בימי חול, בשבתות ובחגים. הסידור הוא אחד הספרים הידועים והשמורים ביותר בעם ישראל. סליחות בחודש אלול נוהגים לבוא לבית הכנסת מוקדם בבוקר ולהגיד תפילות מיוחדות - תפילת "סליחות". בתפילות האלה אומרים הרבה פעמים "סלח לנו", כי מבקשים בהן סליחה מה'. סנדק מי שמחזיק את התינוק בעת ברית המילה. סנהדרין גדולה הגוף המשפטי העליון בן 71 ודיינים אשר מושבו היה בלשכת הגזית ליד בית המקדש. מקורה של המילה הוא יווני ופירושה: "מועצת הזקנים" שנוסד בימי הבית השני. הסנהדרין התקיימה עד תחילת המאה החמישית לספירה. תפקידה היה לפרש חוקי התורה והכריע בספקות שנוצרו ולשפוט כל דבר קשה. סנהדרין קטנה בית דין בן 23 דיינים המוסמך לפסוק דין מוות הראוי לזה. סעודה מפסקת נאכלת בערב יום כיפור לפני כניסת הצום, לאחריה מפסיקים לאכול. סעודה שלישית הסעודה הנאכלת בשבת אחר הצהריים והיא השלישית כי בשבת אוכלים שלוש סעודות אחת בערב ושתיים ביום. סעודת פורים אחת מהמצוות של חג הפורים היא לאכול סעודה חגיגית לכבוד החג. סעודה זו נקראת "סעודת פורים". ספירת העומר ממוצאי יום א' של פסח ועד ערב שבועות סופרים בערב את הימים העוברים: היום יום אחד, היום יום שני, במשך 49 יום. ספר הזוהר ספר הקבלה העיקרי, חובר ע"י ר' שמעון בר-יוחאי. ספר תורה חמשת חומשי התורה שאנו לומדים מודפסים על נייר עם ניקוד. ספר התורה שקוראים ממנו בבית הכנסת בשבתות ובחגים כתוב בכתב יד, על קלף, ולא על נייר, ובלי ניקוד. רק בספר תורה כזה קוראים בתורה בבית הכנסת. עליה לרגל במשך אלפי שנים הגיעו יהודים מכל קצוות תבל לארץ ישראל ולירושלים ובזאת הביעו את כמיהתם לעליה לרגל. בזמן שבית המקדש היה קיים וע"י זה קיימו את הפסוק: "שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני ה' אלוקיך במקום אשר יבחר בחג המצות, בחג השבועות ובחג הסוכות..." עלייה לתורה בשבתות ובחגים, וגם בימים שני וחמישי, קוראים בבית הכנסת חלקים מן התורה. בזמן קריאת התורה עולים אנשים לבימה, מברכים ברכה, וקוראים חלק מפרשת השבוע שקוראים באותו יום. האיש העולה לבימה והמברך הוא "העולה לתורה". ערבה ערבה הוא שם של עץ הצומח ליד מים מתוקים. הערבה היא אחד מארבעת המינים שמברכים עליהם בחג הסוכות. ערבית "ערבית" היא אחת משלוש התפילות של היום ("שחרית", "מנחה" ו"ערבית"). תפילת ערבית היא התפילה השלישית שאומרים ביום ואומרים אותה החל מתחילת הלילה. הרעיונות של התפילה הזאת הם שבח לה' על היום ועל הלילה. ערוב מקיף את כל העיר ומתיר טלטול חפצים בשבת ברחוב וממנו לבית וחזרה (מרכב מעמודים וחוט מחובר מעמוד לעמוד). ישי שלושה סוגי ערובים: א) ערובי חצרות ב) ערובי תחומין ג) ערובי תבשילין ערוב תבשילין פעולה הנעשית לפני כניסת החג כאשר החג חל ביום שישי והיא מתירה בישול בחג בשביל השבת שלאחריו. הפעולה היא לערבב את הבישול של ערב יום-טוב עם הבישול של שבת. עשרת הדיברות עשרת הדיברות הם עשר המצוות ששמעו בני ישראל בזמן מתן תורה, ואחר כך קיבלו אותן, כתובות על שני לוחות אבנים, "שני לוחות הברית". בהרבה בתי כנסת אפשר לראות ציור של שני לוחות הברית, ועליהם כתובים עשרת הדיברות. עשרת ימי תשובה או בין כסה לעשור, הימים בין ראש השנה ליום כיפור. בימים אלו מרבים בסליחות ובתחנונים. פדיון הבן ביום ה-31 ללידת הבן הבכור פודים אותו ע"י נתינת שווי 5שקלים לכהן שהוא שווי 100 גרם כסף טהור. במקור הבן הבכור היה צריך להיות נציג המשפחה בעבודת המשכן ובשלב יותר מאוחר הועבר תפקיד זה לכהנים וללוויים ו"פודים" אותו מעבודה זו. פסח חג הפסח הוא חג של שבעה ימים, וחוגגים אותו באמצע חודש ניסן. את חג הפסח חוגגים כדי לזכור את יציאת מצרים. חג הפסח הוא חג הגאולה והחרות. בחג הזה חוגגים את השחרור מן השלטון של המצרים ואת היציאה לחופשי. בחג הפסח אוכלים מצות, לזכר יציאת מצרים (ראה ערך "מצות"). החלק החשוב ביותר בחג הפסח הוא ליל הסדר. בליל הסדר קוראים את ההגדה, וזוכרים את יציאת מצרים. פקוח נפש כדי להציל נפש אחת מישראל מותר לעבור על כל מה מה שהתורה אסרה מלבד: עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. פרוזבול בכדי להתגבר על חוסר מתן הלוואות לעניים בשנים לפני השמיטה תקן הלל שהמלווה מעביר את הכסף ללוה לפני בית דין ואז אין שמיטת כספים. המלה פרוזבול היא מלה יוונית "פרו-בול" ומשמעותה לפני המשפט. פרקי אבות מסכת אבות אחת ממסכתות התלמוד שהוא לקט של דברי חז"ל המתייחסים לנורמות התנהגות ומחשבה בין אדם לחברו, בין אדם לעצמו, ובין אדם לחברה היהודית. פרשת השבוע התורה מחולקת ל-54 פרשיות. בכל שבת קוראים פרשה אחת, לפי הסדר, עד שמסיימים את קריאת כל התורה בשמחת תורה, היום השמיני של חג סוכות. צדקה מצוות צדקה היא המצווה לתת במתנה כסף לאדם עני כדי שיוכל לקנות לעצמו ולמשפחתו מזון, בגדים ודברים אחרים שהוא צריך. זהו סוג של תרומה שנותנים לאדם עני. יש יהודים שנותנים עד %10 מהרווחים שהרוויחו לצדקה. יש בישראל ובעולם הרבה ארגונים האוספים צדקה ומטפלים בעניים. צום יום צום הוא יום שאין אוכלים בו. הצום החשוב ביותר הוא צום יום הכיפורים. ביום זה צמים כדי לחזור בתשובה על המעשים הרעים שעשינו. יש עוד חמישה צומות במשך השנה: צום גדליה (ג' בתשרי), עשרה בטבת (י' בטבת), תענית אסתר (י"ג באדר), שבעה עשר בתמוז (י"ז בתמוז), תשעה באב (ט' באב). ציצית זהו שמם של חוטים מיוחדים שקושרים בפינות הבגד. מכנים בשם "ציצית" בגד מיוחד, שלובשים מתחת לחולצה. בארבע הפינות של בגד זה קשורים החוטים המיוחדים האלה (ראה ערך "טלית"). צער בעלי חיים הצורך להיות רגישים לבעלי חיים, לצרכיהם ולרגשותיהם. הרבה הלכות נכתבו בתורה המראים כיצד ואיך עלינו להתנהג עם בעלי חיים כגון: אסור לבהמה לעבוד בשבת, אין לצוד חיות. בתלמוד מוזכר שחז"ל לא התחילו לאכול עד שהאכילו את בהמותיהם. קבלת שבת את השבת מקבלים בתפילה מיוחדת שאומרים בליל שבת. תפילה זו נאמרת בלילה שלפני יום השבת. בתפילת קבלת שבת שרים מנגינות חגיגיות, מיוחדות לשבת. במיוחד ידוע השיר "לכה דודי". קדושה קטע מחזרת הש"ץ של תפילת שמונה עשרה הנאמר ע"י הקהל והחזן בעמידה המתחיל: "נקדישך ונעריצך כנעם שיח סוד שרפי קודש..." הנאמר במניין. קדיש תפילה מיוחדת, בשפה הארמית. מי שמתאבל על הוריו, אומר תפילה זו בבית הכנסת. קהלת ספר מן התנ"ך, חובר ע"י שלמה, נאמר ונלמד בחג הסוכות. ובסופו מבטא בטחון בה' למרות הקושי בחיים: "סוף דבר הכל נשמע את הא-לקוים ירא ואת מצוותיו שמור.." קידוש הקידוש הוא ברכה שאומרים על כוס היין בליל שבת ובשבת בבקר ובחגי ישראל ברכה זו אומרים לפני סעודת השבת והחג הרעיונות של הברכה הם שימי השבת והחג הם ימי מנוחה וימים מבורכים יותר מימי החול. קידוש ה' מסירות נפש כדי לא לעבור על התנהגותו של האדם המבטאת יושר הגינות ומוסריות המלמדת את אומות העולם על קיום מצוות התורה. קידוש לבנה תפילה הנאמרת לכבוד הלבנה בתחילת החודש לאחר שהיא נראית מחדש, נוהגים לאחר במוצאי שבת, חז"ל ראו כי התחדשות הלבנה באה כסמל להתחדשות האומה-עם ישראל קערת הפסח בליל הסדר שמים על השולחן קערה, ועליה המאכלים של ליל הסדר. קינות פיוטים על חורבן בית המקדש. נאמרים בליל תשעה באב וביומו. קריאת התורה בכל שבת קוראים בבית הכנסת בתפילת שחרית פרשה אחת מן התורה (ראה ערך "פרשת השבוע"). כל פרשה מתחלקת לשבעה חלקים, ושבעה אנשים עולים לתורה בכל שבת. גם בימים שני וחמישי קוראים בתורה וגם בחגים. קריאת שמע "קריאת שמע" היא חלק מהתפילה והיא כוללת שלוש פרשות מן התורה, והפרשה הראשונה היא "שמע ישראל". את "קריאת שמע" אומרים בתפילת שחרית ובתפילת ערבית. בקריאת שמע אפשר למצוא את הרעיונות העיקריים של היהדות, ולכן תפילה זו חשובה כל כך. קריאת שמע מזכירה את החובה ללמוד וללמד תורה, לחנך את הבנים ולזכור את יציאת מצרים. ראש השנה שני הימים הראשונים של השנה, הימים א' ו-ב' בחודש תשרי, נקראים "ראש השנה". ראש השנה הוא החג של תחילת השנה, ובו מתחילים עשרת ימי התשובה. בימים אלה אנו מרבים בתפילה ומבקשים מה' לזכור אותנו. בראש השנה אנו מברכים זה את זה בברכת "שנה טובה" או בברכה "לשנה טובה תיכתב ותיחתם". רב הרב הוא חכם בתורה, והוא מנהיג את הקהילה. הרב יודע את הדינים ואת המנהגים של היהדות. כאשר יש בעיות בעניינים של דת, שואלים את הרב, והוא אומר מה לעשות. בדרך כלל יש לכל עיר או יישוב רב, והוא אחראי על ענייני ההלכה של אנשי המקום. הרב גם דורש (מלמד) בבית הכנסת בימי חג ולקראת החגים. כמו כן הוא עורך חתונות. רבנות הרבנות היא המוסד שהרב עובד בו. הרבנות אחראית על העניינים הקשורים בשמירת המצוות לכל הקהילה. הרבנות דואגת לענייני הכשרות של העיר ושל המדינה. הרבנות מטפלת בכל הקשור בחתונות ובגירושין בין יהודים. הרבנות הראשית מטפלת בשאלות קשות במיוחד. הרבנות הצבאית מטפלת בכל הקשור בענייני ההלכה בצבא. שבועות חג השבועות הוא חג שחוגגים שבעה שבועות אחרי חג הפסח, ולכן קוראים לו "שבועות". את חג השבועות חוגגים ב-ו' בסיוון. בני ישראל קיבלו את התורה בהר סיני בחג השבועות, שבעה שבועות אחרי שיצאו ממצרים בחג הפסח (ראה ערכים "שלוש רגלים" ו"מתן תורה"). שבעה עשר בתמוז ביום י"ז בתמוז הצליחו הרומאים להרוס את החומות של ירושלים ולהיכנס לעיר. זו הייתה ההתחלה של כיבוש ירושלים. לזכר עניין זה צמים ב-י"ז בתמוז (ראה ערך "צום"). שבעת המינים שבעת הדברים בהם נשתבחה אדמת ארץ ישראל "ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון ארץ זית שמן ודבש". שבת היום השביעי בשבוע. ביום זה נחים, עושים קידוש, סועדים יחד ולא עובדים. שבת בראשית השבת שאחרי שמחת תורה, בה מתחילים לקרוא את התורה מבראשית. שבת הגדול השבת שלפני פסח, בה דורשים על הלכות חג הפסח. נקראת כך משום ההפטרה שקוראים באותה שבת: "הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא". שבת חזון שבת שלפני תשעה באב, בה קוראים בהפטרה את הפרק: חזון ישעיהו, אשר שם הנביא מזהיר את עם ישראל על שכר ועונש. שבת מברכין השבת שלפני ראש חודש, בה מברכין את החודש הבא עלינו לטובה. שבת נחמו השבת שלאחר שתעה באב, קוראים בהפטרה את נבואת הנחמה: "נחמו נחמו עמי". ובה מדבר הנביא על דברי עידוד. שבת פרשת זכור השבת שלפני פורים בה קוראים גם את פרשת "זכור את אשר עשה לך עמלק" שבת ראש חודש שבת שבה חל ראש חודש. שבת שירה השבת בה קוראים את פרשת בשלח ובה שירת משה: "אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת. שבת תשובה או שבת שובה, השבת שלפני יום כיפור, בה דורשים על נושא התשובה. נקראת כך על ההפטרה: "שובה ישראל אל ה' א-לוקיך" שופר השופר עשוי מקרן של איל, ותוקעים בו בראש השנה ובהזדמנויות נוספות. שושן פורים יום אחרי פורים בו נוהגים דיני פורים בערים שהיו מוקפות חומה בימי יהושע בן-נון, כגון ירושלים כדוגמת שושן הבירה בו נפרצה חומת ירושלים לפני חורבן בית המקדש הראשון. שו"ת ראשי תיבות שאלות ותשובות, ספרי הלכה ובהם תשובות הלכתיות. שחיטה צורת הריגת בהמה, עוף, לפי התורה המתירה אותם באכילה, הנעשה ע"י שוחט מוסמך ע"י הרבנות. שחרית "שחרית", או "תפילת שחרית", היא התפילה שהיהודי מתפלל בבוקר, בשחר. תפילת שחרית מתפללים בשליש הראשון של היום. מתחילים את התפילה במזמורי תהלים. אחר כך קוראים את "קריאת שמע", ולבסוף אומרים את "תפילת העמידה", תפילה של 19 ברכות, ובהן שבח לה', בקשות על מה שחסר לאדם (פרנסה, בריאות, דעת וכדומה) ותודה על מה שיש לנו. שיבת ציון בשם "שיבת ציון" נקראת התקופה הראשונה של בית המקדש השני. לאחר גלות של 70 שנה בבבל קיבלו היהודים רשות מכורש, מלך פרס, לעלות לארץ. קבוצות יהודים עלו לארץ, והמנהיגים שלהם היו עזרא ונחמיה. הם בנו את ירושלים, ונלחמו באויבים שרצו להפריע להם לחיות בארץ. לתקופה זו קוראים תקופת שיבת ציון, כי היהודים שבו, חזרו, לארץ-ישראל. שיר השירים ספר מן התנ"ך, חובר ע"י שלמצה המלך, נאמר בליל שבת וכן בפסח. שלוש סעודות נוהגים לאכול שלוש סעודות (ארוחות) לכבוד יום השבת. סעודה ראשונה אוכלים בליל שבת (בלילה שאחרי יום שישי), סעודה שנייה בשבת בבוקר, וסעודה שלישית בשבת אחרי הצהרים. סעודות השבת הן סעודות של המשפחה. אוכלים את שלוש הסעודות כדי לכבד את השבת, ולכן מכינים מאכלים טובים ומיוחדים וגם שרים זמירות. שלושת הרגלים שלושת הרגלים הם שלושה חגים שהיו עולים בהם לירושלים בזמן בית המקדש. שלושת החגים הם חג הפסח, חג השבועות וחג הסוכות. שלום זכר נוהגים לערוך סעודה קלה בליל שבת שלאחר לידת בן זכר. שלחן ערוך הספר בו כתובים כל הדינים שיהודי חייב לקיים, יש בו ארבעה חלקים: אורח חיים, יורה דעה, אבן העזר וחושן משפט. נכתב ע"י הרב יוסף קארו באמצע המאה ה-16: אורח חיים- מצוות התנהגות בבית ובבית הכנסת. יורה דעה- איסור והיתר בדיני כשרות אבן העזר- הלכות נישואין ומשפחה חושן משפט- צרכי התנהגות החברה, עסקים, משפט. שמחת תורה "שמחת תורה" הוא היום השמיני של חג הסוכות. קוראים לחג הזה "שמיני עצרת" וגם "שמחת תורה". ביום הזה גומרים לקרוא את כל 54 הפרשות שבתורה, ומתחילים לקרוא את התורה מחדש. לכבוד סיום הקריאה בתורה יש שמחה רבה בבית הכנסת מוציאים את כל ספרי התורה מארון הקודש, ומקיפים (מסובבים) אתם את הבימה שבאמצע בית הכנסת בריקוד ובשירה. שמיטה שנה שביעית, בה אסור לעבד את האדמה בארץ ישראל. שמיטת כספים שנת שמיטה מבטלת את החובות ואין חייבים להחזירם. חז"ל תקנו תקנה לעזור לעניים להלוות דרך פרוזבול. שנים עשר השבטים או שבטי ישראל ליעקב אבינו היו שנים עשר בנים. כל אחד מהם הקים משפחה שגדלה והפכה לשבט. 12 השבטים גרו במקומם שונים בארץ-ישראל. אלה הם שמות השבטים: ראובן, שמעון, לוי, יהודה, יששכר, זבולון, דן, נפתלי, גד, אשר, יוסף, בנימין. שעטנז איסור לבישת בגד הנעשה בצמר ופשתים גם יחד. ש"ץ ראשי תיבות שליח ציבור, החזן המנהל את התפילה. שריפת חמץ החמץ שנמצא בבדיקה, שורפים אותו למחרת, בערב פסח לפני הצהריים. ש"ס ראשי תיבות: ששה סדרים, כל מסכתות התלמוד הכיל ששה סדרים: זרעים, מועד, נשים, נזיקין, קדושים וטהרות. ת.נ.צ.ב.ה כתובת על מצבה והיא ראשי תיבות: תהא נשמתו צרורה בצרור החיים. תהילים ספר מזמורים שיש בהם שבח לאלוקים חלק מהתנ"ך נכתב ע"י דוד המלך, חלק ממנו נמצא בסידור, אומרים ממנו בעת תפילה על החולה. תורה התורה כוללת חמישה ספרים הנקראים "חומשים". אלה שמותיהם: בראשית, שמות, ויקרא, במדבר ודברים. הם כוללים את סיפור תולדות העולם ועם ישראל ואת החוקים ואת המצוות שה' נתן לעם ישראל. חומש בראשית מספר על בריאת העולם ועל אבות האומה; חומש שמות מספר על יציאת מצרים; חומש ויקרא מספר על עבודת הכוהנים במקדש; חומש במדבר מדבר על הכניסה לארץ; חומש דברים כולל את המצוות שמסר משה לעם לפני מותו. תורה שבכתב השם "תורה שבכתב" הוא שם נוסף לחמשת חומשי התורה. התורה נקראת "תורה שבכתב", בניגוד לתורה שבעל-פה, שהיא הפירושים של חכמים לתורה שבכתב. התורה שבכתב היא הספר שממנו לומדים את המצוות של עם ישראל. תורה שבעל פה הפירושים וההסברים שנתנו חכמים לתורה שבכתב נקראים "תורה שבעל-פה". בהתחלה נאמרו פירושים אלה בעל-פה ורק אחר כך כתבו אותם בספרים. התורה שבעל-פה כוללת את המשנה, את התוספתא, את התלמוד, את התלמוד הבבלי והתלמוד הירושלמי ואת האגדה. תחום שבת התחום מחוץ לעיר ממנו אסור לצאת בשבת (רדיוס של 1 ק"מ) תכריכין בגדים שכורכים בהם את גוף המת לפני קבורתו. תלמוד התלמוד הוא הספר המפרש את המשנה (ראה ערך "משנה"). שלוש מאות שנים למדו חכמים את המשנה, ובמשך הזמן הזה הם הוסיפו על הדברים שבמשנה. כל אחד מספרי התלמוד נקרא "מסכת". התלמוד נכתב בשני מקומות: בארץ ישראל נכתב "התלמוד הירושלמי", ובבבל (עירק של היום) נכתב "התלמוד הבבלי". התלמוד הוא הספר החשוב ביותר מבין ספרי התורה שבעל פה. את התלמוד הבבלי ערכו וחתמו בסוף המאה החמישית לספירה. תנא מי שדבריו מופיעים במשנה וזהו התואר לתלמידי חכמים בזמן המשנה. תנ"ך המלה תנ"ך היא ראשי התיבות של המלים "תורה", "נביאים" ו"כתובים". התנ"ך כולל 24 ספרים. בתורה יש 5 חומשים, בנביאים יש "נביאים ראשונים", הכוללים 4 ספרים ומסופר בהם על תולדות העם עד סוף ימי בית המקדש הראשון, ו"נביאים אחרונים", הכוללים 4 ספרים ובהם דברי הנביאים לעם ישראל ולעולם. ה"כתובים" כוללים 11 ספרים, ובהם תפילות, דברי חכמה וסיפור תולדות ישראל. תענית אסתר צום י"ג באדר, ערב פורים, כשם שצמו היהודים בימי המן לפני שאסתר נפגשה עם המלך. תפילה כאשר אדם מתפלל הוא עומד לפני ה', מבקש ממנו בקשה, או מודה לו על דבר טוב שקרה לו. יש שלוש תפילות בכל יום: שחרית, מנחה וערבית. אדם יכול להתפלל בכל זמן ולבקש כל בקשה שחסרה לו. תפילה בציבור תפילה בציבור היא תפילה של עשרה אנשים או יותר (ראה ערך "מניין"). תפילין התפילין הם קופסאות מרובעות של עור, ובתוכן פרשות מן התורה. את הריבועים האלה מניחים רק גברים על הראש ועל הזרוע בזמן תפילת שחרית. בנים מתחילים להניח תפילין החל מיום הבר-מצווה שלהם. תפילת הגשם תפילה לירידת גשמים הנאמרת בעת תפילת מוסף בשמחת תורה משמיני עצרת עד פסח מוסיפים בתפילת שמונה עשרה "משיב הרוח ומוריד הגשם" ומז' בחשוון מוסיפים "ותן טל ומטר לברכה". תפילת הדרך תפילה של הנוסע בדרך להגיע בשלום למחוז חפצו. תפילה לשלום המדינה הרבנות הראשית במדינת ישראל ניסחה תפילה לשלום המדינה אחר הקמת המדינה בשנת תש"ח 1948. תפילת מוסף תפילה נוספת, אותה מתפללים לאחר תפילת שחרית בשבת, בחגים ובראש חודש. בימי חול יש תפילת שחרית ובזמן שבית המקדש היה קיים הוסיפו קורבן (מוסף) בשבת, בראש חודש ובחגים ולכן היום מתפללים עוד תפילה הנקראת ע"ש הקורבן. תפילת נעילה תפילה אותה מתפללים ביום כיפור, עם סיום היום, לפני "נעילת" שערי תפילה בסוף היום. תקון ליל שבועות סדר לימוד הנאמר במשך כל הלילה בליל שבועות ובו קטעים מן התנ"ך ומן המשנה והתלמוד. תקיעות בראש השנה תוקעים בשופר. משמיעים קולות שונים: תקיעה - קול ארוך ____________ שברים - שלושה קולות ___ ____ ____ תרועה - תשעה קולות - - - - - - - - - תרומה חלק מן האוכל הצומח הניתן לכהן, נקרא כך משום שמרימים ומאחדים זאת כמתנה לכהנים במקדש תרי"ג מצוות 613 מצוות עשה ולא תעשה הכתובות בתורה. המספר 613 זהו המספר הכולל של המצוות לאומה ולא ליחיד. תשליך ה"תשליך" הוא תפילה שאומרים אותה בראש השנה, ליד נהר או מעיין. בתפילה זו אומרים את הפסוק "ותשליך במצולות ים כל חטאתם", ועל שם הפסוק הזה קוראים לתפילה "תשליך". תשעה באב צום בו אנו אבלים של שני בתי המקדש: הראשון- בשנת 586 לפנה"ס והשני- בשנת 70 לספירה שנחרבו ביום ט' בחודש אב.